בית הקפה הווינאי הוא לא סתם מקום לשתות קפה. אונסק"ו אפילו הכירה בתרבות הזאת כמורשת תרבותית לא מוחשית. שולחנות שיש, מלצרים בחליפות, עיתונים על מתלים ועוגה ליד כל מלאנז'. בחרנו שלושה בתי קפה ותיקים, וכל אחד מהם נותן חוויה קצת אחרת.
הכי וינאי שיש
פועל משנת 1880
קפה שפרל נפתח ב-1880, ומאז כמעט שום דבר בו לא השתנה: נברשות, חיפויי עץ, ספות קטיפה ושולחנות ביליארד שעדיין משחקים עליהם. בגלל האווירה המקורית הוא מופיע לא פעם בסרטים, ומי שראה את "לפני הזריחה" אולי יזהה אותו.
הוא נמצא קצת מחוץ לרובע הראשון, בדרך מהנאשמרקט, ולכן פחות עמוס מבתי הקפה שבמרכז ההיסטורי. בימי ראשון אחר הצהריים יש בדרך כלל נגינת פסנתר חיה.
בית הקפה של האמנים
מקום מפגש של אמנים
בית קפה קטן ועמוס בסמטה צדדית ליד רחוב גראבן, עם תקרה נמוכה, עץ כהה וקירות מלאים בכרזות. לאורך השנים ישבו כאן אמנים, סופרים ושחקנים, מהנס מוזר ועד אנדי וורהול.
זה המקום להגיע אליו בערב. ההאוולקה פתוח עד חצות, ובסופי שבוע אפילו עד אחת בלילה, וזה נדיר בבתי הקפה הווינאיים.
הקפה של פרויד
בית הקפה הקבוע של פרויד
על שדרת הרינג, ממש מול בניין הבורגתיאטר ולא רחוק מבניין העירייה, נמצא אחד מבתי הקפה האלגנטיים בעיר. זיגמונד פרויד היה יושב כאן באופן קבוע, והיום זה מקום של שיחות ארוכות, פגישות וארוחות בוקר נינוחות.
הוא גדול ומרווח יותר מרוב בתי הקפה במרכז, ולכן שקט יחסית ונוח גם למשפחות. בקיץ פתוחה גם המרפסת הגדולה מול הרינג.
כניסה לחשבון שלך:
אנו עושים שימוש בקובצי Cookies כדי לשפר את חוויית הגלישה, לנתח ביצועים ולהתאים תכנים ופרסומים. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.
טוקיו
סיאול
הונג קונג
אתונה
קרקוב