אם יש עסקים קולינריים שאנחנו מאד מאד מעריכים, זה אלה שנותנים. כמו בבני אדם, גם עסקים (שגם הם בני אדם בסופו של דבר) שמאמינים בנתינה, נדיבות ורוחב לב, הם כאלה שהעולם מחזיר להם.

כאלה בדיוק הם משק יעקבס – משק גבינות משפחתי בכפר הרא"ה שמייצר גבינות כבר המון, המון שנים. כמה המון? מ 1936!

דורות דורות של גבינות עברו כאן ועדיין לא נס לחם. הגבינות במשק, כמו יין, משתבחות עם השנים וכל ביקור כאן ידרוש טעימות שהחך לא יפסיק לרקוד בזכותן. עד כדי כך.

בשמש אביבית ושקרנית, העזנו סוף סוף לנסוע למרחקים עם סול – תינוקת בת 3 חודשים – כשאחד היעדים הראשונים היה המקום הקסום הזה שנקרא משק יעקבס-אגדת לחם. סוף סוף פגשנו את מי שעומדת בפרונט של כל מפעל החיים הזה של משפחת יעקבס, הלא היא דפי כמובן, טורנדו מהלך אם תרצו.

דפי היא זו שעומלת על השיווק הדיגיטלי והפרונטלי, ועל החיבור בין הלקוחות לעובדים, מתרוצצת בין כולם ודואגת שכולם יהיו מרוצים עם חיוך כובש שאף פעם לא יורד מהפנים. בדיוק מהסיבה הזו התאהבנו בה כבר ברגע הראשון וזה עוד לפני שטעמנו את הגבינות.

התיישבנו בספסלי העץ בשקט מופתי (על אף עשרות האנשים שישבו בשולחנות ליד), שקט שמתאים רק למושבים וקיבוצים שגורם לנו כבר זמן רב לחשוב על מעבר מהעירוניות הממצה. תבינו, רק הדררות ושאר הציפורים חרכו את הדממה.

פתחנו בלי צל של ספק עם קפה קר וחלב שקדים (שיהיה ברור שזה ויטריז, כן?) ואז הגיעה דפי ובידה מגש עמוס בכל טוב. מגוון גבינות לא הגיוני בכמותו ובמגוונו. נתחיל בפוקאצ'ת גבינות עם ירקות קלויים ובוראטה, ה-בוראטה של יעקבס שאתם מכירים מהמון מסעדות ברחבי הארץ. כזו שנוזלת כמו בסרטים כשבוצעים או חוצים אותה לאורכה. צ'יזפורן במיטבו!