אסף חיפאי מלידה וגדל בעיר עד שנות ה 20 המאוחרות שלו. הוא מכנה את עצמו פטריוט חיפאי או עירוני. כזה שממלא את חזהו גאווה בכל איזכור של העיר. אבל מבחינה קולינרית, חיפה אף פעם לא הייתה מושא הערצה. עד, איפשהו ב 2018 או אז פרץ גל מסעדות חדשני ששטף את העיר.

אחת מהן היא ממבו מילאנו מקבוצת הסינטה בר החיפאית המוכרת (מר. באן בורגר, סינטה בר, סינטה בר אקספרס, ששון בר) וברגע ששמענו על פתיחתה, היינו חייבים להגיע. משהו בתחושה שלנו אמר שזו לא עוד איטלקית. ראינו את העיצוב, את המיתוג, את התפריט. הכל שידר יוקרה ומינימום מסעדת מישלן באיטליה. משהו שם קרץ לנו יותר מכל מקום אחר ואיזה מזל שהקשבנו לאינטואיציות שלנו.

פתחנו עם מרקון קסום של דלעת וערמונים מוקצף שהוגש בכוס אספרסו והיה פשוט אלוהי. אלוהי ועוד לא התחלנו! אחריו טעמנו ראשונות שהותירו בנו טעם לזמן רב אחר כך. מנת החציל השלם עם מרווה, קרם פרש, פקאנים, דבש וחמאה חומה (שהגיעה עם פרחי אמנון ותמר אכילים לקישוט) היא לא רק מנה יפהפיה ואצילית, היא מנה שבעטה בנו בכל מובן ובכל מקום בגוף. ריד אאור ליפס: זו אחת המנות הכי טעימות שאכלנו בחיים, בטח ובטח של חצילים. חובה חובה חובה! המתיקות העדינה, עם הפריכות, הרעננות, האדמתיות של החציל. וואו. באמת. וואו.

אסף המשיך לקרודו מוסר ים עם בצלצלי שאלוט, זרעי עגבניות, צנונית, פאף קינואה ושמן ברגמוט (!) אתם נתקלתם אי פעם בפאף קינואה ושמן ברגמוט?!

לעיקריות היו אלה ריזוטו דלעת עם אגוזי לוז, דבש וגורגונזולה – עוד מעט שהותאמה למעשה לאסף. גבינה חריפה עם מתיקות דלועית ודבשית ואדמתיות לוזית, מה צריך יותר מזה בחיים?

לינגוויני קרם פיסטוק עם זוקיני, פטרוזיליה, שום, פיסטוק קלוי ו"פרמז'ן עניים" – פרמז'ן שלפי האגדה היה התחליף של איטלקים עניים ופשוטי עם לגבינה יקרה ופשוט היו מגרדים לחם על המנה.

מנת הנודי פסטה שהגיעה עם קרם תירס, רוטב חמאת פורצ'יני ומיקרו בזיל שהעיפו את המנה הזו לחלל. מנה שפשוט נמסה בפה והפכה לחגיגה. יש לכם מקום לעוד? נמשיך!

סהרוני מסקרפונה במילוי פרמז'ן, כרישה וצנובר ברוטב חמאה, בצלצלי שאלוט, מרווה ועירית. Say no more!