יש קינוחים שלא מכינים בשביל להרשים.
לא בשביל אורחים, ולא בשביל תמונה מושלמת.
מכינים אותם בשביל הבית.

קלפוטי הוא בדיוק כזה.
קינוח צרפתי של פעם, כזה שאפשר למצוא כמעט בכל בית בצרפת בימי חורף קרים – תנור דולק, ריח מתוק שמתפשט במטבח, וכף שמחכה על השיש עוד לפני שהוא מוכן.

זה לא עוגה חגיגית ולא קרם מתוחכם.
זה משהו באמצע – רך, חמים, כמעט קרמי.
קינוח שמכינים בקלות, מחכים לו יחד, ואוכלים חמים ישר מהתבנית, לפעמים עוד לפני שהספיק להתקרר.

בגרסה הזו בחרתי לשלב תותים לבנים ואוכמניות – שילוב עדין, חורפי, כזה שמרגיש ביתי אבל גם קצת חגיגי. בלי הקצפות ובלי טריקים, רק ערבוב פשוט ונתינה לתנור לעשות את שלו. (גרסת המקור היא עם דובדבנים)

זה מסוג הקינוחים שנגמרים מהר,
ומשאירים אחריהם בעיקר זיכרון של רגע משפחתי קטן וטוב.