האמת שיש משהו דיי דומה בין שני הערים האלה. נאפולי וחיפה הן ערי נמל יפהפיות עם ים משגע, הר ירוק המשקיף ממעל ואוכל טוב! המטבח האיטלקי ואם לדייק אז הנפוליטני הוא מטבח פשוט, עממי ועם זאת עשיר בטעמים ומנות ייחודיות, ים תיכוניות טעימות באופן מעורר השתאות.

יש עוד דבר שיוצר את הדמיון הקולינרי בין הערים ואלה המוסלמים. בחיפה חיים המוסלמים עד היום והשפעת העולם הערבי על הקולינריה בישראל ידועה ומורגשת כבר עשרות שנים כשבנאפולי הייתה זו האימפריה העות'מנית ששלטה באזור ויצרה את השפעותיה הקולינריות.

אחת ההשפעות הכי בולטת בעולם הקולינריה היא הפיצה שבמקור בכלל הגיעה מ…פיתה. הפיצה שאנחנו מכירים היום היא זכר לפיתה שטוחה שהייתה פופולרית באימפריה העות'מנית והגיעה גם לנאפולי הסמוכה. את הידיעה הזו חווינו בביקור שלנו בנאפולי ב 2019 שם נחשפנו לראשונה לפיצה נאפוליטנית אמיתית, פיצה שטוחה עם בצק עבה ותפוח בקצוות ו"כתמים" שרופים בתחתית מהטאבון. ממש כמו פיתה עיראקית אם תרצו.

אורן, הבעלים של "נאופוליטן" התאהב בנאפולי עוד בצעירותו כשטייל שם עם המשפחה. מאז עברו הרבה שנים אבל האהבה לנאפולי ולפיצות נשארה. הוא ייבא טאבון מרשים מייצור של סטפאנו פררה (מנאפולי כמובן) עם חום של 450 מעלות שיוצר את הפיצה המושלמת מבחינתו. הבצק הוא בצק מחמצת 100% שעבר תפיחה שנעה בין 24 ל 72 שעות מה שמשאיר אותה גם כבריאה וקלילה יותר לגוף. הבצק עצמו, ספוילר, אוורירי במיוחד ואפשר אפילו לאכול אותו בלי שום דבר מסביב!

בחוויה שלנו בנאופוליטן אורן בחר עבורנו את המרגריטה לפתיחה. פיצה קלאסית לכל הדעות ומתוך מחשבה שכמו שכדי להכיר מאפייה טובה צריך לטעום קרואסון חמאה? אז מרגריטה בפיצריה. הפיצה קודם כל יפהפיה. ויזואלית היא משווה מראה של נסיכה לבושה בשמלה צבעונית וסקסית. מבחינת המבנה מדובר בפיצה נאפוליטנית By The Book עם שוליים רחבים ומעין מכתש של רוטב עגבניות עדין וסופר איכותי מעגבניות תמר, מוצרלה אמיתית ששומרת על הנאמנות למוצרלה האיטלקית, בזיל טרי ורענן ושמן זית מקומי שצריך לדבר עליו.