רגע לפני הסושי, הלא הוא הוא הסיבה להתכנסותנו החורפית, טעמנו את המנה שמבחינתנו היא חובת הבדיקה לאסייתית בישראל – אגדאשי טופו. היא אולי אחת המנות הכי פשוטות ומופלאות שקיימות בענף המזרח הרחוק בישראל לטעמנו. אולי, בשקט בשקט נאמר שאפילו יותר מהסושי. ששש, בינינו כן?

פשוט פלא של מנה. קוביות טופו מטוגנות, רכות מבפנים וקריספיות קלות מבחוץ שיושבות בתוך ציר סויה ודאשי עם שומשום לבן, אצת נורי, נמקו, ג'ינג'ר וצנון. מנה שהוזמנה ע"י צוף בשנת הקורונה בכל אחת מארבע ההזמנות במסעדה ועוד מספר לא מבוטל של פעמים גם במסעדות אחרות. אהבה ממבט ראשון!

אבל אנחנו פה בשביל הסושי. מיזומי – רול אספרגוס, אבוקדו, שיטאקי, עטופים בסשימי בס, טונה, אבוקדו וסלמון מקושטים באיולי ווסאבי לאסף. אספרה – אספרגוס, אבוקדו, מלפפון, בצל ירוק וגבינת שמנת בציפוי שומשום שחור לצוף. אמאל'ה! מה ששמנת בסושי עושה לרול. כמה מחמאות שהוא מקבל בזכותה. מזכיר את הימים שסושי "פילדלפיה" פרץ בארצנו ואז לא היה שום סושי שלא כלל את השמנת המופלאה ההיא. ובצדק. מסוג הרולים שלמרות שהם רחוקים שנות אור מהרעיון המקורי שלהם ביפן, עדיין מוצדקים ומותאמים לחך המערבי הישראלי.