מתחם הר סיני בתל אביב הוא מסוג המקומות שלא משנה איזו מסעדה תפתח שם, הקהל כבר יצביע ברגליו ויגיע. זה נבדק מחקרית במחקר שהמצאנו. אחת המסעדות שתורמות לממצאים היא כמובן סנטה קתרינה של השף תומר אגאי – ממסעדות השף שחייבים לאכול בהן לפחות פעם אחת!

אבל הסיפור של אגאי לא מתחיל כאן. הוא מתחיל בסיבוב הקולינרי העולמי שלו (מעבר לטוטו, שף חיים כהן והרברט סמואל שף אגאי עבר גם במסעדות מישלן בצרפת ואיטליה) ובהתאהבות במטבח האיטלקי המינימליסטי, המסורתי והעממי. בדיוק כמו שהתאהבנו בעצמנו באיטליה ובקולינריה שלה ברגע אחד, כך גם אגאי שאימץ את יסודות המטבח הותיק. לוקחים חומרי גלם פשוטים שיש לכל אחד בכל מקום (קרי עגבניות) ויוצרים מהם מטבח מלא תשוקה. וזה בדיוק מה שקסם לנו בסנטה קתרינה וגרם לנו לבוא. ומבחינת המועד, זה היה מושלם – גם בצהריים (עם סול זה הכי נוח שיש) וגם פתוח בשבת (שזו קטגוריה חשובה מאין כמוה להמון אנשים).

פתחנו עם שני קוקטיילים כמו שאנחנו אוהבים. אל מדיטרנו – רום בקרדי לבן, ליקר מסטיקא (!), בזיל, לימון ושמ"ז שזה "קטע". לשתות קוקטייל בטעם של שמן זית זה שיחוק רציני שמעלה חיוך. הקוקטייל השני היה סנגריה משמש ובהרט (!) מיין פינו גריג'ו, משמש אוזבקי (!), בהרט (!), קאווה וליים טרי שהיה אף הוא משחק לא נורמלי של טעמים בחך. יופי של קוקטיילים!

לראשונות היו אלה נאפולי נבלוס – פיצה נאפוליטנית עם סבנח (תרד בר), גבינת המאירי, חלמון ביצה ואורגנו. בואו נגיד שאם פיצה מגיעה פה לראשונות – בהצלחה שיהיה לנו בהמשך 🙂 אבל זו לא סתם פיצה. יש כאן טאבון מפלצתי שיוצר את האושר הפחמימתי הזה עם גבינה מלוחה בטעם חלומי, ביצה שנשפכת ברגע הדקירה וטריות עשבונית מחמיאה מאד שלרגע גרמה לנו להרגיש שמדובר בבורקס תרד או פטאייר טוב!

לאחרונה למדנו ליהנות מסלטים במסעדות טובות. אלה לא הסלט היווני והניסואז המשעממים של פעם ברשתות בתי הקפה. מדובר בסלט כמו סלט הדאקה (ע"ש ספק הירקות מיפו) המורכב ממלפפון, שרי צבעוניות, בצל סגול, צנונית, פטרוזיליה, פרוסות קישוא, עגבנייה, גבינה תואמת וחצי ביצה קשה ותיבול רענן ועדין. היו רגעים שחשבנו לוותר על שאר המנות מרוב שהיה לנו עונג מהסלט.

אסף המשיך לסביצ'ה ערבי עם טונה אדומה, עשבי תיבול, בורגול, צנונית וקישואים צלויים על צזיקי ולצד אריסה. הידעת? מנת הדגים היחידה שצוף אוכלת היא סביצ'ה! (וטונה מקופסא אם תרצו לקרוא לזה מנת דגים). עוד מנה מרעננת מאד בשבת הקייצית והחמימה הזו. מנה שהיא 100% לא מתחכמת. חיתוך ירקות מקצועי, יד עדינה בתיבול, דיוק וטריות, כבר אמרנו טריות?!

ולפני שנעבור לעיקריות עם מינוס מקום בבטן דגמנו גם ירקות צלויים מהטאבון ואנחנו אומרים לכם שהטאבון הזה הוא משהו מיוחד. כי לא יכול להיות שמנת "אנטיפסטי" כזו שכל אחד יכול להכין גם בבית כל כך שונה ומיוחדת מכל מה שכל אחד יכול להכין בבית. בטטה, בייבי קישואים, בצל סגול, פלפל שושקה וכרובית. כולם חרוכים במקצת והטעמים השרופים והמעושנים שלהם מרגשים אותנו. הם ישבו על טחינה הר ברכה שהיא כידוע ה-טחינה, סחוג ירוק, רסק עגבניות ושמן זית. האם צריך יותר מזה?! חשוב לציין שמי שעזרה לנו להתמודד עם המנות היא סול שהפתיעה אותנו מרוב התענגות על ירקות. זה רק מוכיח שמה שאנחנו מכינים לה בבית (אפילו שזה אותם ירקות) לא מתקרב לטעמים שיש פה.