אין ברזילאי שלא שמע על הממתק הבריזלאי בריגדיירו, כדור שוקולד המבוסס בעיקר על חלב ממותק (קקאו, ומרגרינה במקור, שלא נדע). השאלה היא כמה ישראלים שמעו על הממתק הלאומי של ארץ החופים והסמבה? אז הגיע הזמן שנכיר.

לחצו לעוד המלצות על "קינוחים".

קוראים לה מיירי (לא מירי) נוסבכר והיא עלתה עם משפחתה מסאו פאולו לישראל לא לפני שהתמכרה לתחביב המסוכן של הכנת בריגדיירוס. כשעלתה לארץ הבינה שהתשוקה שלה לממתק הטעים הזה חסר בארץ הקודש ומכאן, הדרך לפתיחת בריגדריה ברעננה, הייתה קצרה במיוחד.

בבית הקפה המיוחד של מיירי שמעוצב באופן אקזוטי למדי, טעמנו 6 טעמים שונים (יש הרבה יותר) של בריגדיירו (עם חמאה במקום מרגרינה ושוקולד 100% של חברה מובחרת, בלי פשרות, כמו שאנחנו אוהבים): ריסס, אוריאו, קוקוס, שוקולד לבן, קפה וקלאסי. הממתק הזה הוא אסון. הוא מסוכן. הוא קרמי במרקם נמס כל כך שגם אלוהי הקרם לא הצליח או יצליח לייצר Ever!

והמתיקות של החלב המרוכז היא משהו לספר לנכדים. בא לנו כבר לחזור לפה כל שבוע. המצטיין של אסף היה הריסס לאור חיבתו הבלתי נגמרת לחמאת בוטנים. צוף מצדה העדיפה כתמיד את הטעם הקלאסי. ואפשר להבין. לזה התכוון המשורר לפני האינטרפרטציות המערביות ושתדעו שיש פה טעמים משתנים ביניהם טעמי טראפלס, פסיפלורה, קינדר בואנו, לימון, שוקולד בלגי, שוקולד מריר, קיטקט, עוגיות, פיסטוק, תות ועוד!

לא עזבנו את המקום לפני שניסינו גם קפה מצופה בריגדיירו ושוקו מצופה בריגדיירו שהיה לא נורמלי! זה דפנטלי השוקו הכי מיוחד שפגשנו בחיים. בנוסף ניסינו גם קרפ שהוא בעצם חביתת טפיוקה ברזילאית עם סלמון, אבוקדו, בצל סגול וחפצים נוספים, שהייתה חביבה מאד אך לצערה לא יכולה להסיט את אור הזרקורים המוצדק מהחבר הקטן, השובב והממותק.

אחרי הביקור הסופר טעים ומיוחד הזה בו זכינו לטעום משהו שפשוט לא הכרנו, ממתק שוקולד שלא דומה לשום דבר אחר שטעמנו, מרוכז, מדויק, מופלא וכזה שקשה מאד להפסיק לרצות ממנו עוד (לא בזכות חוסר מתיקות אלא כי פשוט, כמו גרעינים, זה ממכר), בחרנו להעניק לבריגדריה את "מדבקת האיכות של בטן מלאה לשנת 2020" שהודבקה על ויטרינת המקום עם חיוך ברזילאי רחב וכן.